היום הרביעי למלחמת חרבות ברזל: מפקד אוגדה 98, תא"ל דן גולדפוס מסר הבוקר (שלישי) עדכון לכתבים הצבאיים בנושא הלחימה בעזה.

"בוקר יום רביעי של לחימה בעוטף, סה"כ המצב חזר לקדמותו באופן יחסי. יש מגעים פה ושם עם אויב, חוליות בשטח והחדירות במקומית שונים. עובדים על החזרת הישובים למצב רגיל, ייקח זמן", אומר גולדפוס.

לדבריו: "אוגדה 98 הייתה רלוונטית ביכולת שלה לתת מענה מיידי מהרגע הראשון, פריסת הכוחות לכל מקום שצריך ולחימה מהים עד כרם שלום. כולל חטיבות המילואים שהתגייסו על מנת לתת מענה על אירוע מתפתח". מפקד האוגדה ציין כי "אנחנו מדברים על מאות מחבלים, עשרות נקודות חדירה, מראות קשים, הרג של אזרחים, בתים וחמ"לים שנשרפים עם יושביהם".

"אנחנו לוחמים שנלחמים בחירוף נפש כדי להדוף את המחבלים, להציל את האזרחים ולשים עצמנו קו ראשון", מוסיף תא"ל גולדפוס. "בגלל זה יש הרבה מאוד פצועים והרוגים, באוגדה יש לנו 30 הרוגים ו-150 פצועים. זה אירוע קשה, אנחנו הודפים ומתארגנים עכשיו לשלב ב׳ – להתקפה".

גולדפוס שחזר בפני הכתבים את רגעי האימה: "הגעתי ביום שבת בבוקר לכפר עזה, בהיתקלויות השונות אני מבין שזה אירוע הרבה יותר גדול, מתחיל לעבור ישוב ישוב ולהזרים כוחות פנימה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ישיר עם חיל האוויר, מפקדי הטייסות אומרים ״רק תגידו איפה אנחנו מגיעים״. יחידות הקומנדו נלחמות בחירוף נפש ובביזור בהרבה מוקדים נגד כמות איומים ותחמושת אדירה. זה לא מחבל אחד שניים, זה עשרות ומאות מחבלים, לחימה תחת אש כבדה, אני אישית עובר ומזרים כוחות בין ישובים".

בנושא המילואים: "חטיבות המילואים מגויסות עם תחילת האירועים, הגדודים נכנסים ללחימה ביום שבת. נחישות גדולה של משרתי המילואים, הגעה מקסימלית ונכונות להילחם".

לאחר מכן, השיב תא"ל דן גולדפוס לשאלות הכתבים וחשף פרטים מבהילים מרגעי האימה:

ש: מה המשימות שלך? דיברת על זה שיש עדיין מוקדים פתוחים, יש כרגע אינדיקציות מהכוחות שלך על הימצאות מחבלים בשטח?

ת: "אנחנו מפוזרים בין מרחבים, הגדודים שלי במקומות שונים, אתמול דילגנו טקט אחד לאחור בהתכוננות לשלב הבא, שלב ההתקפה. יש לנו משימות שאנחנו מציגים, מכינים ומתכוננים.

אנחנו בחצי עין פתוחה להיות מוכנים מול כל דבר שיתפתח בצפון. יש לנו כוחות שם במוכנות מידית בשיתוף עם חה״א וביכולות הניוד המהירות שלנו, מה שמיוחד באוגדה זה יכולות הניוד שלה.

כרגע אני לא מכיר מוקדים אבל אני אומר בצורה הכי ריאליסטית, היה מחבל שנכנס לארון בתוך בית והמתין, אנחנו סכה״כ עם הרבה מאוד סריקות וטיהור המרחב אבל אני לא אעוף מהכיסא אם יהיה מגע עם חוליה שהסתתרה מתחת לבית. אנחנו פתוחים לעוד אופציות, חדירות, מנהור. נעשים מאמצים של אוגדת עזה כדי לתקן את המכשול להחזיר באופן הרמטי את השליטה בקו המגע. אני לא מכיר כרגע מגעים מידיים, לא מגע ישיר, כן משימות של טיהור המרחב ושוב אני לא אתפלא אם יהיה.

ש: מה התשובה שלך למנהור? יש או אין?

ת: אנחנו בדקנו מספר חשדות ושללנו את התופעה, גם המקומות החשודים שבדקנו לא ראינו פיר או פתח

ש: מה תמונת האבדות שלך מאז שבת?

ת: אני אמרתי, אני לא אכנס למספרים מדויקים, כ-30 הרוגים ולמעלה מ-150 פצועים, מספרים גדולים. הכוחות מאוד ממוקדים, מפוקסים ומוכנים למשימות

ש: כוחות 98 ביצעו מעבר לתוך שטח הרצועה כדי לנסות להציל שבויים? אפילו בכמה קילומטרים

ת: אני לא בקיא בכל היתקלות, היו הרבה מטווחים, היה בנחל עוז סיירת מגלן עם פלגה של גבעתי מרדף עם מחבלים, ביצעו עליהם ירי והרגו, אולם הייתה לחימה קשה לא רק בתוך הישובים, הצירים המרכזיים היו תחת מארבי נ״ט ונקל.

היכולת להגיע לישובים ולהיתקלויות הייתה מורכבת, זה כמויות גדולות של נשקים, ההגעה למקומות הייתה ארוכה. אובדן מפקדים גם לא היה פשוט, למרות ששרשרת הפיקוד פעלה טוב, אתם יכולים להבין זה לא פשוט, זה מייצר פער בשליטה ובקבלת החלטות. יחסית לנפילת המפקדים ולמורכבות האירועים הייתה דחיפה קדימה כל הזמן.

היו מרדפים ליד קו המגע, ליד קו המכשול, אני לא מכיר מרדפים לאורך הרצועה, הייתה חלוקה ברורה בין בפעולות בין הכוחות השונים, כוחות שלחמו בישובים והדפו את האויב והיו כוחות שפתחו באש לעבר עזה בין אם טנקים או אש אווירית, הרבה מאוד פגיעות של חה״א באויב תוקף או נסוג מסייג את זה למול בהירות הקרב, הקרב היה לא בהיר בשלבים הראשונים שלו.

ש: כמו שאתה אומר אתם ניהלתם את הקרבות מול מאות ובמקביל היה את החברה מהמסיבה, התעסקת בזה או רק בישובים?

ת: אני הגעתי בשמונה בבוקר לרעים, למסיבה, לא יכול לתאר לכם את המראה, אני ועוד ארבעה אנשים מסתובבים ממקום למקום מישוב לישוב, כשאני נכנס לכפר עזה הקמ"ן שלי חוטף כדור, אין לי עם מי לדבר, אני רק מנסה להבין לאן להפנות כוחות, מאמץ גזרה לעצמי כדי שאני אוכל לחלק כוחות לאירוע.

אנחנו רואים את האויב ואנחנו הודפים אותו, אנחנו לא מתעסקים בגופות ובהרוגים. אנחנו עושים הכל כדי להגיע לאנשים המבקשים חילוץ. אני ועוד ארבעה או שישה אנשים, רץ לכל מקום. העניין הוא להציל את האזרחים ולהדוף את האויב, זה מה שעשו החיילים שם. נחל עוז זה אירוע קשה ביותר, גם במוצב וגם בקיבוץ. חניון רעים זה אירוע קשה.

ש: כשאתה אומר שאין עם מי לדבר, מפקד האוגדה, חיל האוויר – לא עונים? אין עם מי לדבר?

ת: אני מנהל את הלחימה ממה שאתם מדברים איתי עכשיו, זהו.

ש: מי בצד השני של הטלפון?

ת: שדכן שלי ששמתי בפיקוד, חה״א בגלל הקרבה המאוד קרובה לאוגדה שלי, אני בקשר ישיר עם מפקדי טייסות הם אומרים לי אנחנו נבוא לאן שצריך, עם הפיקוד יש לי גם שדכן ומכיר את הק׳ אג״ם, יש קרבות, קשה להבין את התמונה. מפקד סיירת גבעתי בנחל עוז אני מאמץ אותו לאצלי, מג״ד שלי קצין שלי, אני פוגש אנשים בדרך נותן להם פלוגות, הנה קח תסתדר.

ש: אין ספק שיש פה אומץ לב הירואי, אבל אני שומעת אותך ואני אומרת תא״ל עומד לבד עם עוד שלושה חיילים ואני אומרת אין פיקוד? אין בור? זה מבהיל

ת: עזבו את השטויות האלה, אני נפגש עם מפקד אוגדה 99 ואנחנו מחלקים את הישובים

ש: ככה יוצאים לקרב?

ת: "אנחנו חזקים מאוד, מוכנים להמשך, אחרי הדבר הזה נצטרך לשאול את עצמנו שאלות מאוד קשות, גם אני. עכשיו צריך להרים את הראש, לא צריך להתבוסס בדבר הזה, סביבנו תמונות קשות.

איבדנו לוחמים ואזרחים, תפקידנו להגן על האזרחים, היה מורכב וקשה, תעזבו אתכם רגע, בניית התמונת המפחידה היא לא בלב ליבו של העניין, יש עוצמות בסיפור הזה של צה"ל, חטפנו את הארוך הזה בבטן, השתלטנו על קו המגע, מאוג עזה ואלוף פיקוד דרום, אנחנו עכשיו בשלב התקפה רבתי. זה לא מוריד מהאחריות ומהשאלות הקשות שנשאל את עצמנו, כוחנו היינו בקושי מסויים ומטבע הדברים מפקדים מגיעים ראשונים לדברים, הם ניידים, מביאים קצת אנשים ברכב. מהבחינה הזאת אני אומר לכן, אנחנו נותנים בראש ומייצגים למרות המכה בראש שחטפנו, וחטפנו. תשאלו שאלות קשות ותשמרו קצת לאחר כך, אחר כל תאכלו לנו את הלבלב ובצדק.

המפקדים והלוחמים למטה, עכשיו זה הזמן לשמור על הנחישות ולנצח. זה אויב סופר אכזר, טבח אנשים, לקח בשבי נשים וילדים, אני חוסך מכם את המראות הקשים שהיו שם".